Ark Home Inspectors

האפלייה של ערביי ישראל בשוק העבודה

ייצוגם של ערביי ישראל בכנסת היה זהה מנדטורית למספרם באוכלוסייה רבות בשנים. אולם לאחרונה חלה ירידה במספר הבוחרים לכנסת. השכל הישר יסכים לסברות המסבירות את הירידה וגם את המחקרים בדבר אחוזי ההצבעה הלא היציבים בקרב ערביי ישראל. אולם דומה שגם בימי הזוהר וימים כתיקונם בהם הרוב הערבי כיתת רגליו לעבר הקלפי לא השפיע על ייצוגם ועל מעמד ערביי ישראל בשאר תחומי החברה כמו שוק העבודה תקשורת, ייצוג במוסדות מדינה כמו בתי המשפט וכיו"ב.
אחת מהבעיות הקשות בערביות הישראלית כיום היא הדרתם הסמויה של ערביי ישראל משוק העבודה בישראל. הטענות הנשמעות לאחרונה בקרב ארגונים חוץ פרלמנטריים ומפלגתיים הפעילים למען שיוויון בקהילה היא שחברות עסקיות רבות מדירות את ערביי ישראל מלהימנות בשוק העבודה כאזרחים שווים מסיבות לא מוצדקות.

הנתונים המתפרסמים לאחרונה מדאיגים אף יותר והתמיהה עולה, היכן הייצוג בכנסת. האם קולם של נציגיהם בכנסת מושתק משום היותם ערבים או שמא זוהי זילות ואדישות מצד נבחרי הציבור הערבי שלא מתאמצים למגר את התופעה החברתית הכלכלית הזו ועסוקים השכם והערב בסוגיות מדיניות בטחוניות גרידא.
על שאלה זו לא נוכל להשיב לעת עתה אלא שכדאי לנו ראשית להציג במקצת את מצב שוק העבודה של ערביי ישראל.

נציג כמה נתוני רקע: השתתפותם של ערביי ישראל עומד כיום על 40% מכלל הערבים. לצורך השוואה, 60% מכלל היהודים במגזר היהודי משתייכים למעגל העבודה. אלא שהנתונים מדאיגים שבעתיים בניתוח שיעורי מעגל העבודה בקרב נשים ערביות העומד על כ 21%. זהו אחד מן השיערים הנמוכים בעולם בחתך מגזרי.
דבר נוסף, רוב העובדים הערביים מועסקים במקצועות בעלי פריון שכר נמוך כמו חקלאות, בנייה, ניקיון משרד ברמת החייל, ותעשיה ואילו במקצועות החופשיים או מקצועות הטכנולוגיה ייצוגם נמוך ביותר. לצורך דוגמא בקרב היהודים כ 8% מועסקים בהייטק לעומת הערביים שרק כ2% מהם מועסקים מכלל עובדי ההייטק.
גם בעמדות מפתח כמשרות ציבוריות בכירות שיעור הערביים המועסקים נמוך ביותר. בבתי המשפט שיעור השופטים הערביים הוא כ 3% בלבד.

על טענות מעין אלה אכן מוחים הנציגים הערביים בכנסת. כטיפולים של קוסמטיקאית הכנסת מייפה את המצב העגום בתירוצים שונים שאין זו אפליה אלא רמה הירודה של יוצאי ההשכלה בקרב המגזר הערבי. הגנה עצמית שכזו נשמעת גם בקרב בעלי חברות רבים הממאנים באופן לא מוצהר להעסיק ערבים בשורותיהם משיקולים השכלתיים הכשרתיים גרידא. הגנה עצמית שכזו מוכחשת יותר ויותר בקרב עמותות העוסקות בחשיפה של אפלייה של עובדים ערביים בכל מוסדות המדינה וגם בשוק הפרטי.

את נתוני האפלייה בודקים כיום בעזרת כלים מחקריים סטטיסטים חדשים על פי מדד ה"אי שיוויון בתעסוקה" המודד פוטנציאל השכלתי הכשרתי אל מול המציאות בשטח.
מהנתונים האחרונים עומד שיעור האי שיוויון בעלייה מתמדת וטרם גובשו בפלרמנט הישראלי חקיקות שונות שיסייעו להקטנת שיעור זה. שוועתם הבלתי נשמעת של חברי הכנסת הערביים דורש בדיקה יסודית היכן קבור הכלב מה הגורם לפער ביצוג בכנסת לייצוגו האמיתי בשטח. הרי ידוע ומפורסם בשער בת רבים שחוסר ייצוג הולם בכנסת של נציגי הציבור הערבי יוביל לירידה נוספת משמעותית בקרב הבוחרים הערביים לכנסת הבאה משום שאלו איבדו את האמון בהשפעת נציגיהם בפלרמנט. חוסר ייצוג עתידי רק יכול להרע את המצב הקיים שניתן כיום.
בעזרת חקיקות מעטות כמו תמריצים למעסיקים שיעסיקו בני מיעוטים או כפייה על מכסה מינימלית של עובדי בני מיעוטים במוסדות ממשלתיים לעלייה בשוק העבודה בקרב ערביי ישראל ניתן להציל את השיוויון והדמוקרטיה הישראלית.
לחצו לכניסה לאתר פרפקטו קלין לפרטים